אורמיה חלק ו - שמאי ועבדי

מיכה דמירל, 29.06.2009

חלק שישי  מתוך כתבה אשר פורסמה בעיתון "דבר" ב - 6 בספטמבר, 1940. הכתב ז. רובשוב כותב את סיפורו של שלמה בן אגאג'ן, יליד אורמי, אשר היה שכנו לחדר בבית החולים בילינסון.

שמאי ועבדי
----------------
היו באורמיה הרבה יהודים גבורים, בעלי חוזק לב ותופשי נשק. לא רק עתה, כשיש רשות לכל יהודי לשאת נשק, כי אם גם אז, כשהיה אסור ליהודי לחגור חרב, אז חגרו חרב בגניבה. אבל היו בעיר שני גבורים שהתעסקו בגבורתם. שם האחד שמאי ושם השני עבדי. שניהם היו חיילים תורכיים ושניהם זריזים מאד ובעלי גבורה עצומה וכל המוסלמים היו מפחדים מפניהם.

שמאי היה אוהב ישראל גדול. ואם כי לא היה בא לבית-הכנסת להתפלל ולא היה זהיר במצוות, היה מגן על היהודים בכל עת צרה והיה עושה הרבה טובות. הוא לא היה שותה לא יין ולא עראק, ורק בשבתו בין המוסלמים היה משים עצמו שכור, אבל היה זהיר מאד לא להיות שכור באמת. רק לפעמים בשבתות היה שותה מעט ואז היה מכה את המוסלמים מכות רבות.
פעם, בראשית המלחמה העולמית, היה הדבר, באו הרוסים ודרשו להסיר את הדגל התורכי מעל העיר. אמרו שני הגבורים היהודים, שמאי ועבדי, שהיו שניהם חיילים תורכיים: זה בלתי אשרי. אנחנו לא ניתן להסיר את הדגל התורכי מעל העיר הזאת. רבו אתם ולא יכלו להם. לבסוף גברו הרוסים ולקחו בשבי הרבה תורכים. אז לוקחו בשבי גם הרבה יהודים נכבדים, שהיו נתיני תורכיה. בינהם גם הרופא שיך עבדולה. אם כי לא היה נתין תורכיה, אולם חתניו, לוקחי בנותיו, היו נתינים תורכים. אז לוקח בשבי גם הגבור שמאי.

אחרי כן באה השמועה, כי הרוסים תלו הרבה מן השבויים וגם את שמאי תלו ברוסיה. ותתאבל העדה עליו מאד מאד, כי היה גבור חיל ואוהב ישראל, ועבדי נשאר בעיר, והיה במאסר. ובחג המוסלמים, כשהמתגודדים נהוגים לפצוע את עצמם בחרבות ובסכינים, הם יוצאים לבתי הסוהר ומשחררים את האסורים. (עתה אסור הדבר. עתה מותר למתגודדים להתאסף במסגד ולהתאבל בשקט, כאשר מתאבלים היהודים, להבדיל, בט' באב. אולם אסור להם להתגודד בחוצות בחרבות ובסכינים. אבל לפני כן היה המנהג כן). הלכו ושחררו גם את עבדי.

ועבדי היה מתעסק בהברחם מכס. היה לו מאוזר וחרב ושש-שבע מחרוזות של כדורים והיה זריז מאוד. הכל הכירו אותו. רבים אהבו אותו, אבל גם רבים שנאו אותו, ורבים הלשינו עליו. פעם, בערב ט"ו בשבט, הל לקנות פירות לכבוד החג. ובשובו מן השוק אל מפתן החצר שלו, עם פירות הארץ ביד, פגע בו כדור ומת.

ולא ידוע, אם הרג אותו נוצרי או הרג אותו מוסלמי. לא ידוע.