אורמיה חלק ה - קבורת השיך עבדולה

מיכה דמירל, 29.06.2009

חלק חמישי  מתוך כתבה אשר פורסמה בעיתון "דבר" ב - 6 בספטמבר, 1940. הכתב ז. רובשוב כותב את סיפורו של שלמה בן אגאג'ן, יליד אורמי, אשר היה שכנו לחדר בבית החולים בילינסון.



קבורת השיך עבדולה
----------------------------
באורמיה ישנם ארבעה בתי-כנסיות. והגדול שביניהם הוא הנקרא על שמו של המולא משה, הוא משה הרופא, אביו של הרופא המפורסם והיהודי הכשר והנאמן, שיך עבדולה.

היה הרופא שיך עבדולה המכובד בין רופאי העיר. והיה אהוב על היהודים ועל המוסלמים כאחד. שנה-שנה היה מקבל מתנות מחצר המלך. בימי ילדותו של שכני היו מספרים, כי אחת מבנות המשפחה של השיך עבדולה לוקחה פעם לארמון המלך לאשה. ועל כן שמר לו המלך חסד. מי יודע, אם זו אמת? בכל אופן היה השיך רופא יהודים ורופא מוסלמים וחביב על כולם. ואם כי המוסלמים בעיר שונאים את היהודים ומבקשים תואנות להתנפל עליהם, אהבו מאוד את הרופא הזה, את שיך עבדולה. והוא השיך, היה מתפלל תמיד בבית-הכנסת אשר על שם אביו, המולא משה.

לפני שנים אחדות נפטר השיך. התאספו המוסלמים ואמרו: הלא כמו אחד משלנו היה, כמו אב שלנו, הוא ריפא אותנו ואנחנו אהבנו אותו, לא ניתן שיקברו אותו היהודים בבית הקברות שלהם. והיהודים אמרו: יהודי כשר היה ואנחנו מחויבים להביא אותו לקבר ישראל כדת וכדין. פרצה מריבה גדולה והיתה סכנה. הלכו לממשלה. אמרה הממשלה: חכו עד מחר בבוקר ובלילה אל תריבו.

בלילה נתנה הממשלה שומרים ליהודים, והיהודים קברו אותו בחושך ובהסתר.
ולא נודע לאיש דבר.